ס
סיפור קצר בנושא "דרך" , עם השראה (גניבות) מטולקין וטרי פראצ'ט
היער האפל
הדרך חצתה את היער האפל ישרה מאופק עד אופק. עצים כבירים משני צדיה, ענפים סבוכים מעליה, ורק בקצותיה ניתן לראות עוד את השמיים הכחולים. אזהרה ניתנה לכל ההולכים בדרך: "אל תפנו! לא ימינה ולא שמאלה! המשיכו ישר!"
מזה מספר ימים צעד הגמד בדרך, צעדיו חסונים וזקנו עבות. בימים לחשה הרוח בעלים, ובלילות יללת החיות במעמקי היער.
באחד הימים ניגש חתול לגמד. "מיאו" הוא אמר, וחיכך פרוותו הרכה ברגלו. "מיאו", והסתכל בערגה בשאריות הארוחה.
"לך מפה!" נהם הגמד, ובעט בחתול.
"מיייאאוו" החתול נעלב, ונעלם בין השיחים.
השיחים המשיכו להביט בגמד עוד זמן מה, מתגרים בו. הגמד החזיר להם מבט מלא בוז והמשיך בדרכו.
הימים חלפו, וצידתו של הגמד הלכה והתמעטה. בעומק היער נשמעו חיות בר, זרימת מים טריים, וריח הדרים נישא ברוח. הגמד המשיך בדרך, ולא מש ממדורתו בלילות.
ערב אחד, באור הדמדומים, ראה גמדה צועדת לעברו, נושאת על גבה תרמיל גדול וכלי עבודה, זרועותיה חזקות וזקנה זהוב כעלים בשלכת.
"היער נמשך לנצח, והדרך ארוכה" ניסתה להתחיל בשיחה.
"נכון." ענה בקצרה.
"אני בדרך להר שמצאתי בסיורי האחרון. נראה שיש בו שורשי מתכת מבטיחים. עפרות טובות, סימנים ברורים של זהב, ואולי אפילו" היא הנמיכה את קולה "אבני ספיר!"
"אה-הא" הייתה כל הערתו.
"אשמח אם יהיה מישהו שיעזור לי לסחוב את כל מה שאמצא שם" רמזה, עיניה הירוקות מביטות מפניה החומים.
"שיהיה לך בהצלחה" הפטיר הגמד.
ימים רבים לאחר תחילת המסע ראה הגמד תיבה במרכז הדרך. כשהתקרב ראה שמכסה התיבה פתוח מעט, והיא מלאה זהב ותכשיטים. ענפי העצים עמדו מנוע. הגמד קרב לאיטו לתיבה. צירי התיבה חרקו. כשהתקרב כמעט עד נגיעה, הוציאה לפתע רגליים, והתרחקה מספר צעדים. כשהתקרב שוב, פנתה וצעדה מספר צעדים לתוך היער, ונעמדה בין העשבים. ענפי העצים חרקו, ומספר עלים נשרו מהם. הגמד העיף עוד מבט אחרון בתיבה, בטרם המשיך בדרכו.
לבסוף הגיע הגמד לעיר בקצהו השני של היער, מכר את סחורתו ברווח נאה, ורכש צידה לדרך חזרה.
"נתקלת בבעיות בדרך?" שאל החנווני "היו אירועים מיוחדים?".
"לא," אמר הגמד "רק התנועה הרגילה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה