יום שני, 17 ביולי 2017

הסדרה "קולומבו" הופקה בין השנים 1971 ועד 2003 (!).  יותר סידרה של סרטים (במקור סרטים, ואפילו הצגת תיאטרון) מאשר סידרה בעלת המשכיות ודמויות חוזרות, היא הציגה את דמותו של סגן קולומבו ממשטרת לוס-אנג'לס. בכל פרק מפענח קולומבו "רצח מושלם", תוך משחק מוחות עם הרוצח עד להודאה באשמה. בארץ היא שודרה בערוץ הראשון כשהיה הערוץ היחיד, ובשידורים חוזרים בערוצים נוספים. סביר להניח שעדיין אפשר למצוא אותה משודרת מדי פעם. הסדרה זכתה ב -  20 פרסים, במעמד של סדרת קאלט, ובמעריצים מושבעים רבים.
הסדרה הייתה מושקעת ופופולרית והופיעו בה שחקנים מפורסמים בתפקידי אורח. ליאונרד נימוי (ד"ר ספוק) שיחק דוקטור לרפואה שרוצח את האסיסטנטית שלו. וויליאם שאטנר (קפטן קירק) מופיע כשחקן טלוויזיה עם אגו גדול שרוצח את הסוכנת שלו. ג'וני קאש (ג'וני קאש) משחק זמר גוספל שרוצח את אשתו השתלטנית. גם מרטין שין ולסלי נילסן מגיחים לתפקידי אורח, ועוד רבים אחרים (חלקם, לצערנו, לא נשארו מפורסמים עד לשנות ה-80). הם מופיעים, רוצחים או נרצחים, ונעלמים בפרק הבא.
כל הדמויות בסדרה הן שוליות ורובן לא מופיעות ביותר מפרק אחד, למעט הכוכב הבלתי מעורער של הסדרה: קולומבו, בגילומו של פיטר פאלק. פיטר פאלק זכה לתהילת עולם בזכות התפקיד וכמו שחקנים אחרים המזוהים עם דמות מסוימת, לא הצליח בשום תפקיד אחר. הדמות של קולומבו היא ייחודית: עם הומור ומבט ממזרי,  במעיל גשם ישן, מכונית ענתיקה מתפרקת ("דגם נדיר", הוא מציין) וסיגר, קולומבו נראה פשוט ותמים, אבל בעבודה שקדנית הוא תמיד מצליח לפענח את הפשע. קולומבו הוא איש המעמד הבינוני, קצין זוטר במשטרה עם אישה נודניקית (שלא מופיעה אפילו פעם אחת בסדרה). קולומבו נוהג בצניעות ובמקצועיות, ולא רוצה דבר מלבד לבצע את עבודתו. יריביו, הרוצחים, הם בדרך כלל עשירים ובעלי עבודה "נחשבת": דוקטורים, כוכבי קולנוע, בעלי עסקים. הם תמיד יהירים ובטוחים שאין סיכוי שהבלש המרופט, שמרוויח שכר נמוך, יצליח להפר את התכנית הגאונית שטוו.
"קולומבו" מציגה מבנה עלילתי לא-שיגרתי (גם אם לא ייחודי) בסדרה בלשית: הרצח מתרחש בסצנת הפתיחה, והצופים יודעים מי הרוצח וכיצד הוא בוצע. לרוב גם קולומבו יודע מי הרוצח מהרגע הראשון. הבעיה היא לא "מי עשה את זה" אלא "איך להוכיח מעבר לכל ספק שהוא עשה את זה". בכל פרק מנהל קולומבו משחק חתול ועכבר מנטלי עם הרוצח, לרוב כשהוא מלווה אותו ומנדנד לו בתירוץ כזה-או-אחר, מדבר איתו, משתף אותו בפרטי החקירה ומבקש את עצתו. קולומבו לוקח את הגרסא שהרוצח מציג לאירועים וכל פעם מציג לו פרט אחר ש"לא מסתדר". הרוצח נאלץ להתאים כל פעם את גרסתו או להודות פשוט שאינו יכול להסביר את העובדות, עד שבסוף הוא נאלץ להודות: רק התאוריה בה הוא הרוצח מסבירה את כל הראיות. משפט ההיכר של קולומבו הוא "רגע, עוד שאלה קטנה אחת", משפט שהוא אומר לרוב אחרי שכבר יצא מהדלת, וחזר לרגע, בדיוק כשהרוצח בטוח שהצליח לשכנע אותו בגרסתו.
יש משהו בדרך החקירה הזו שדומה למחקר המדעי, ואלברט איינשטיין כבר השווה את עבודתו של המדען לזו של הבלש המשטרתי. גם למדען יש תיאוריה משלו לגבי העולם, אבל תמיד יש עובדה מסוימת, תוצאת ניסוי, תצפית חדשה , שהתאוריה המקובלת לא מסוגלת להסביר. אז צריך המדען למצוא תיאוריה חדשה, טובה יותר, שתסביר את כל העובדות. וכמו בלש טוב, גם המדען צריך לדעת אילו ראיות התאוריה חוזה שיימצאו (טביעת כף רגל של הרוצח בגן, או עדשה של הקרבן בתא המטען, למשל), ויוצא לגלות אותן על-מנת לאושש את התאוריה. זה גם מזכיר את הדיאלוגים הפילוסופיים של סוקרטס, בהן הוא מעמת כל-פעם את דעותיו ואמונותיו של בן-שיחו עם אמיתות שונות, עד שהוא נאלץ להודות שאינו יודע.
"קולומבו" היא תוצר של זמנה, ומלמדת על אמריקה בכלל והוליווד בפרט של אותן שנים, ומעניין לצפות בה ולראות את השינויים שהתרחשו מאז, ואף במהלך הסדרה. קולומבו עצמו ורבות מהדמויות מעשנות. היחס לנשים הוא שונה, והן לרוב יופיעו רק כנשים של - , או אימהות של - . בשנות ה-70 ארה"ב עוד זכרה את המלחמות הגדולות, הווטרנים של מלחמת העולם השנייה עוד היו בין החיים, ולכל דמות יש עבר בצבא, במלחמת קוריאה או במלחמת וייטנאם, גם לקולומבו עצמו. עוד היבט ששונה מסדרות המשטרה של היום הוא מקומו של המדע הפורנזי. לקולומבו את האמצעים של מצלמות, בדיקות די אנ איי או מאגרי מידע שיספקו לו רמזים לזהות הרוצח. הראיות (סוג דם, טביעות אצבע) משמשות לעזר, להפרכת האפשרות שאדם מסוים הוא הרוצח, ולא לפענוח הרצח, וקולומבו מתבסס יותר על אינטואיציה, כושר הבחנה, קריאת רגשות, וכשהכול נכשל - קצת היגיון, ולא על אמצעים טכנולוגיים.
מיעוטים לא-לבנים מופיעים באופן נדיר ורק בתפקידים שוליים מאוד. מיעוטים שמופיעים כ"מיעוטים" הם המיעוט האיטלקי (קולומבו איטלקי) או המיעוט האירי, אבל כמעט ולא נראים יהודים, שחורים או אסייאתיים על המרקע. רוב התרבויות הלא-אמריקאיות מופיעות,כשהן מופיעות, באופן שטחי וסטריאוטיפי. אבל חשוב לציין שההצגה היא אף-פעם לא מרושעת. "קולומבו" היא סדרה עם לב רחב, והיחס לתרבויות אחרות הוא תמיד יחס של סקרנות וקבלה ולא של ביקורת. קולומבו הוא אדם ידידותי ומבין, אפילו כלפי הרוצחים. לא שזה מונע ממנו לתפוס אותם ולדאוג שיבואו על עונשם.
שאלה לסיום: האם לקולומבו יש עין מזכוכית? לפיטר פאלק יש עין מזכוכית. אבל האם לקולומבו יש עין מזכוכית, או שהעין "משחקת" בתפקיד של עין אמיתית? לא מוזכר במהלך הסדרה דבר בנוגע לעין או לפזילה המוזרה שיש לקולומבו לפעמים. הוא נשאר הבלש עם המבט הממזרי בעיניים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה